תקנה 35: כל מה שחייב לדעת על חוק הנגישות בישראל
מ-2017 כל אתר עסקי בישראל מחויב לעמוד בתקן הנגישות. מי בדיוק חייב? מה הקנסות? אילו תביעות הוגשו בפועל? מדריך מבוסס חוק, פסיקה ועמדת הנציבות.
היררכיית החקיקה
בישראל, חוק הנגישות הדיגיטלית הוא לא סעיף בודד אלא שרשרת של חקיקה ותקינה. הבנת השרשרת הזו עוזרת להבין למה תקנה 35 היא העניין המרכזי:
השרשרת הזו חשובה כי החובה החוקית בפועל נמדדת לפי תקן ישראלי 5568. כלומר, אם אתר עומד ב-WCAG 2.0 רמה AA — הוא עומד בתקן 5568, ובכך עומד בתקנה 35, ובכך עומד בתקנות 2013, ובכך מקיים את חוק 1998.
מי חייב לעמוד בתקנה 35?
התקנות מגדירות את החייב כ-"נותן שירות ציבורי". ההגדרה הזו רחבה משחושבים — היא לא מוגבלת לרשויות ממשלתיות. היא כוללת:
- כל עסק שמוכר מוצרים או שירותים לציבור (חנויות, קליניקות, מסעדות, בתי מלון, מספרות).
- כל אתר אינטרנט שמספק מידע לציבור (חברות, ארגונים, עיתונאות).
- כל ספק שירותים מקצועיים (עורכי דין, רואי חשבון, יועצים).
- כל אתר ממשלתי, רשות מקומית, או חברה ממשלתית.
- בנקים, חברות ביטוח, קופות חולים.
- חברות הסעות ציבוריות, נמלי תעופה.
- אתרי מסחר אלקטרוני (e-commerce) מכל סוג.
טעות נפוצה
יש מי שחושב "אני סתם עצמאי, יש לי דף נחיתה — תקנה 35 לא רלוונטית אלי." זה לא נכון. אם הדף משמש כדי להציע שירות לציבור — הוא כפוף לתקנה. הפטור היחיד הוא פטור על בסיס מחזור עסקי, ועל זה נדבר בהמשך.
לוחות זמנים והסטטוס היום
תקנה 35 הוסדרה בשלבים, אבל כל לוחות הזמנים תמו. נכון להיום:
| סוג האתר | תאריך החובה | סטטוס |
|---|---|---|
| אתר ציבורי קיים | 26.10.2017 | בתוקף — כל אתר חייב |
| אתר חדש | מהיום שעולה לאוויר | בתוקף |
| אפליקציה לסלולר | נדרשת התאמה דומה | בתוקף לפי פרשנות הנציבות |
אין יותר "תקופת חסד". אתר שעולה היום חייב להיות נגיש מהיום הראשון. אין תקופה של "נכין את האתר ואז ננגיש" — זו הפרה בכל יום שהוא לא נגיש.
מה בדיוק נדרש?
תקנה 35, בשורה אחת: "האתר יעמוד בדרישות תקן ישראלי 5568". ומה דורש 5568?
- WCAG 2.0 רמה AA במלואה. בפועל, רוב הבודקים מתייחסים גם ל-WCAG 2.1 AA, אבל החוק מציין רק 2.0.
- פרסום הצהרת נגישות באתר. חובה לעצמה, בלי קשר לנגישות בפועל.
- מינוי רכז נגישות — אדם בעסק שאחראי על נושאי הנגישות, עם פרטי קשר נגישים.
- בדיקת נגישות תקופתית על-ידי מורשה נגישות מטעם משרד המשפטים (לעסקים בעלי מחזור מסוים).
תוסף נגישות = פיתרון חלקי
תקנות 2013 קובעות שמוצרי AT (Assistive Technology) — קוראי מסך, תוספי נגישות וכדומה — אינם תחליף להנגשה. האתר חייב להיות נגיש מבסיסו. תוסף יכול להוסיף שכבת עזר למשתמשי קצה, אבל לא להפוך אתר שבור לאתר תקין.
הצהרת נגישות — חובה אישית
זה אולי הסעיף הכי לא מובן בעולם הנגישות. גם אם האתר שלך לא נגיש בכלל — אתה עדיין חייב לפרסם הצהרת נגישות. הצהרה שמתארת בכנות מה מצב הנגישות באתר.
ההצהרה חייבת לכלול:
- שם בעל האתר ופרטיו.
- הצהרה על רמת הנגישות שהושגה (A, AA, AAA, או "חלקית").
- תיאור החלקים שאינם נגישים, אם יש כאלה.
- תאריך ההנגשה האחרונה.
- פרטי רכז הנגישות — שם, טלפון, אימייל.
- הצהרה שניתן לפנות אליו ולקבל מענה.
הקישור להצהרת הנגישות חייב להופיע בכל עמוד באתר, בדרך כלל בתחתית. הטקסט עצמו צריך להיות בעמוד נגיש (אירוני אם לא).
קנסות, תביעות והפסיקה
קנסות מנהליים
המפקחים של נציבות שוויון זכויות יכולים להטיל קנס מנהלי. גובה הקנס המרבי: כ-75,000 ש"ח לכל הפרה, וכשמדובר בתאגיד — עד פי שניים.
תביעות אזרחיות
סעיף 19נד לחוק קובע פיצוי ללא הוכחת נזק בגובה של עד 50,000 ש"ח לתובע יחיד. זה הסעיף שעמד מאחורי גל התביעות הגדול שהחל ב-2017.
תביעות ייצוגיות
ההיבט המאיים ביותר: תביעה ייצוגית. במקום פיצוי לתובע יחיד, אפשר לתבוע בשם כל המשתמשים הפוטנציאליים עם אותה מוגבלות. כשמדובר באתר עם מאות אלפי גולשים — הפיצוי הפוטנציאלי יכול להגיע למיליונים.
"אתר אינטרנט המנגיש את שירותיו לציבור הרחב, ואינו עומד בדרישות הנגישות שנקבעו בתקנות, גורם להפליה אסורה ופוגע בכבודם של אנשים עם מוגבלויות."
— מתוך כתבי תביעה שהוגשו ב-2018-2024
מקרים אמיתיים
מאז 2017 הוגשו בישראל אלפי תביעות נגד אתרים לא נגישים. מספר תובעים — חלקם עיוורים אמיתיים, חלקם עורכי דין שיוצרים תיקים באופן יזום — מסתובבים באינטרנט ומגישים תביעה אחר תביעה. הנפגעים בולטים: חנויות אונליין קטנות, אתרי תיירות, מסעדות, ספקי שירות.
ההסדר ברוב המקרים: פיצוי של 5,000-15,000 ש"ח לתובע + התחייבות להנגשת האתר בלוח זמנים מוגדר. עבור בעל עסק קטן — זה יכול להיות קריטי.
פטורים לעסק זעיר
התקנות כוללות פטור מסוים לעסקים זעירים. הקריטריון העיקרי: מחזור עסקי שנתי. נכון לעדכון האחרון של התקנות, עסק עם מחזור שנתי מתחת ל-100,000 ש"ח עשוי להיות פטור.
אבל זה לא פטור גורף. גם עסק זעיר חייב:
- לפרסם הצהרת נגישות (גם אם היא אומרת "האתר לא נגיש כרגע").
- לאפשר פנייה בערוץ חלופי (טלפון, אימייל) למי שלא מצליח להשתמש באתר.
- לא להפלות במכוון.
טעות יקרה
יש מי שחושב "אני עסק קטן, פטור." אבל אם המחזור עולה (מה שהוא בדרך כלל המטרה!) — הפטור נעלם. ועם זאת, האתר נשאר לא נגיש, כי בעל העסק לא טיפל בזה. אז התביעה הראשונה מגיעה בדיוק כשהעסק מתחיל להצליח. זה התרחיש הכי כואב.
איך NAGISOT עוזר
NAGISOT הוא לא תחליף לבדיקת נגישות תקופתית, אבל הוא הפתרון הקרוב ביותר שאפשרי כיום:
- נגישות מקצה לקצה ברמה A — חינם, מהשנייה הראשונה אחרי התקנת ה-snippet. גודל טקסט, ניגודיות, פונט קריא, הקראה, ניווט מקלדת — מובנים.
- תיקונים אוטומטיים ברמה AA באמצעות AI — אנחנו מזהים תמונות בלי alt וכותבים תיאורים, מזהים קישורים עמומים ומציעים שכתוב, מוסיפים תוויות לטפסים. הכל עם מפתח LLM שלך (אנחנו לא משלמים על השימוש, אתה משלם — ולכן השירות חינם לנו ולך כמעט).
- הצהרת נגישות אוטומטית — לחיצה אחת בלוח הבקרה, ואתה מקבל הצהרת נגישות מותאמת אישית בעברית, לפי דרישות תקנה 35, מוכנה להעלאה.
- דוח ליקויים לפיתוח — דברים שתוסף לא יכול לתקן (מבנה דפים שגוי, סמנטיקה חסרה) — אנחנו מציגים לך ברשימה כדי שתוכל להעביר למפתח שלך.
תתחיל להגן על העסק שלך עוד היום
הרשמה חינם. אין כרטיס אשראי. אין התחייבות. תוך 5 דקות יש לך אתר מוגן ברמה A ועם הצהרת נגישות תקינה.
פתח חשבון חינם